מונטסורי
הדרך המונטסורית היא גישה לילדים המבוססת על מחקריה וניסיונה של הרופאה והמחנכת האיטלקיה מריה מונטסורי (1870-1952).
השיטה גובשה על בסיס תצפיות שערכה על ילדים אשר ניתנה להם סביבת למידה חופשית, דבר שהוביל אותה למסקנה כי גילתה את "טבעו האמיתי של הילד". מונטסורי יצרה, על יסוד תצפיותיה, סביבת למידה הבנויה מחומרים שנועדו לפעילויות למידה עצמאיות.
מחקרים אשר נערכו בארה"ב השוו בתי ספר ציבוריים למונטסוריים והראו כי החינוך המונטסורי מפתח ילדים עם יכולות חברתיות ואקדמאיות טובות יותר. תלמידים עם רקע של חינוך מונטסורי מבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים זכו לציונים טובים יותר, גישה חיובית לבית הספר וסיכוי גבוה לסיים את בית הספר בהצלחה (alcillia Clifford and carol takacs 1991).
במחקרים אלו נמצא עוד כי חינוך בשיטת מונטסורי ממזער אלימות ומעצים יכולות רגשיות וקוגניטיביות.
בדרך המונטסורית, תהליך הלמידה הינו אישי ומותאמת לצרכיו והעדפותיו של הילד. הילד מאותגר במידה המתאימה לו ולכן אינו חווה שעמום או תסכול. הסביבה הלימודית מתוכננת בקפידה כדי לתת מענה הולם לצרכים הלימודיים של כל ילד וילדה ולקדם התפתחות חברתית, נפשית ופיזית.
החיבור לאדמה ולטבע: הקניית מיומנויות מהטבע היא חלק מסדר יומו של הילד בחינוך המונטסורי.
הנעה פנימית: אחד מהכלים העיקריים אליה מכוונת השיטה המונטסורית, הכל במטרה לאפשר לילדים לפתח את ההתבוננות על המציאות מזוויות חדשות ולגלות את הבלתי מוכר במוכר.
פיתוח חשיבה יצירתית, מדעית וטכנולוגית: בעולמינו המתקדם טכנולוגית ומדעית, ישנם מקצועות רבים הנעלמים מן העולם וחדשים נולדים, והאדם נדרש ליצירתיות ומקוריות, "להמציא את הדבר הבא".
חופש תנועה: מכיוון שהכיתות המונטסוריות גדולות, הילד יכול לבחור היכן ואיך לעבוד – על שטיחון, ליד שולחן קטן, בשולחן משותף עם תלמידים נוספים ועוד.
כיתה רב גילית: היתרונות של כיתה רב גילית הם רבים וכוללים בעיקר יתרונות חברתיים ורגשיים. שיתוף פעולה בין ילדים בגילאים שונים יוצר אווירה משפחתית, מעודד התפתחות של כישורים חברתיים, מקטין תחרותיות ומאפשר לילדים לשנות את "מיקומם החברתי" בקהילה.